פנז'יל נ' אקספרס שירותים אחזקות ובינוי בע"מ

החלטה

1.בתאריך 3.5.10 הגיש התובע בקשה המכונה "בקשה לקביעת מועד למענה לדרישת הגילוי והעיון הספציפי".

התובע ביקש מסמכים שונים וכן ביקש כי המסמכים יגובו בתצהיר מטעם הנתבעת לאישור נכונותם. באשר למידת הרלוונטיות של כל אחד מהמסמכים המבוקשים לשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה, ציין התובע באופן סתמי כי המדובר במסמכים הדרושים לייעול הדיון ולעשיית צדק.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבע אשר ציינה לגבי חלק מהמסמכים כי לא קיימים ברשותה כאלה, באשר לגליונות הנוכחות ציינה כי אלה צורפו לכתב ההגנה, באשר לפירוט העסקאות ציינה כי המדובר בסוד מסחרי ומכל מקום אין הסכמה כי התובע זכאי לאחוזים מהעסקאות שביצע.

3.תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי ולעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

נציין כי הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט.

יחד עם זאת, עקרון הגילוי ניצב אל מול ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישים. (עיין לענין זה ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ. בנק הפועלים בע"מ ואח' וכן ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. אזולאי פד"י מט' 4, 54).

בפסק הדין בענין בנק איגוד נפסק כי:

"גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה........ נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו. (ראה ע"א 40/49 ו' כיאט ואח' נ. ל' כיאט ואח' (1), בע"מ 162). ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד, דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור;

נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת שמרדת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות" הפעולה של המערכת החברתית כולה..."

גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין, עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להפגע על ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם (על משקל: ....) יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."

בע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ. קלרק אבנציק נדונו בהרחבה הקריטריונים לגילוי מסמכים ונפסק כי המבחן המרכזי הינו מבחן הרלוונטיות אשר לצורך התקיימותו קיימים שני תנאים.

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של "דיון יעיל" בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי."

4.באשר לבקשת התובע לקבלת העתקי התכתבויות המייל בין התובע לנתבעת ולמנכ"ל הנתבעת, משהצהירה הנתבעת כי אלה אינם שמורים ברשותה כמפורט בסעיף 1 לתגובה ובסעיף 4 לתצהיר התמיכה בתגובה, אין מקום כי ינתן צו בעניין.

5.באשר להעתקי גליונות הנוכחות של התובע במהלך כל תקופת העסקתו, אלה צורפו לכתב ההגנה ואין לנתבעת גליונות נוכחות אחרים.

6.באשר לפירוט שיחות ממכשיר הטלפון הסלולארי, נציין כי התובע לא פירט את הרלוונטיות של פירוט זה לעילת תביעה כלשהי מבין עילות התביעה בתיק, ועל כן אין מקום, בשלב זה, ליתן צו כמבוקש, אולם נציין כי הנתבעת לא התנגדה כי בית הדין יתן צו לחברת סלקום להמציא פירוט שיחות לתאריכים ספציפיים בהם עבד התובע עבור הנתבעת, כמובן כאשר העלות הינה על התובע, אלא שברור שפירוט השיחות לא יהיה בו כדי להוכיח מה היה תוכן השיחות.

אשר על כן, בשלב זה, הבקשה נדחית וככל שהתובע יבהיר את רלוונטיות הגילוי לעניין שיחות הטלפון ויציין כי הוא מתחייב לשאת בעלותן, ישקול בית הדין פעם נוספת עניין זה.